סיפור מאוד יפה ל ט באב

מסופר על זוג חשוך ילדים שחיכה לילד שנים רבות. לאחר תפילות ותחנונים רבים הזדכו והתעברו. בזמן הלידה יצא הרופא מחדר הלידה והודיע לאב שהלידה לדאבונם הסתבכה ולא ניתן יהיה לשאיר את שניהם בחיים. האב הזדעק וביקש להתייעץ עם אשתו בנוגע להחלטה. מצא אותה נאבקת עם עצמה ושאל לדעתה. בדמעות ענתה:"חיי. ללא ילד אינם חיים. עדיף לי להקריב את חיי בעבור ילד זה , רק תבטיח לי שתדאג שהילד הזה ידע אותי, ידע מה עשיתי למענו, ובהגיעו לגיל מצוות בקש ממנו שיאמר עליי קדיש עם כל הכוונה. שיבין למה.
שנים חלפו והילד גדל הגיע לגיל מצוות. טרם ניגש לאמר את הקדיש בעבור אימו הסביר לו אביו מיזו הייתה אימו. איך הקריבה את חייו למענו. אמר לו: "צעק בכל הכח את הקדיש, עם כל הכוונה. תתחנן למען אמא שלך!!! האחת שבזכותה אתה חי!! "
ניגש הילד ואמר את הקדיש ללא כוונה וללא אף דמעה. תבע בו אביו:" איך יכולת להביע הזדהות כה כוזבת על אמא שלך?? אמא שלך!!!! האחת שנתנה לך במתנה את חייה!!! ענה לא הילד בתמיהה:"אבל אבא… איני יודע מה זה אמא. איני יודע ואיני מבין מדוע עליי להצטער על מישהו שאיני מכיר. איני מרגיש בחסרונה, איני יודע מה אני מפסיד.
כולנו ילדים שהפסדנו הרבה יותר מאמא. הפסדנו את מהות חיינו. הפסדנו בית מקדש!!!! וכל דור שאינו נבנה בזמנו, כאילו נחרב בזמנו. ונכון, אין לנו אף תחושת חסר, למרות ההפסד הגדול, עלינו בכל זאת להבין, להזדהות, זה בית אלוקינו שחרב!!! זו השכינה שאינה מוצאת מקום בקרבינו. עלינו להזיל לפחות עוד דמעה… לפחות עוד מחשבת צער להבעת החסך הגדול שנותר בתוך ליבינו!!!!
צום קל ומועיל חברים.

פורסם בקטגוריה ט באב, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
549

מה דעתך?

עוד בט באב