פנינים לשביעי של פסח

לע"נ

האישה החשובה מרת "צביה בת ישראל פסח הלוי".

                   ת.נ.צ.ב.ה

#פנינים לשביעי של פסח

 ה' יִלָּחֵם לָכֶם – וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן (יד, יד).

כך אומר הקב"ה לבני ישראל אחרי שיצאו ממצרים,

התקרבו לים סוף וחששו מהמצרים הרודפים אחריהם:

"וישאו בני ישראל את עיניהם

והנה מצרים נוסע אחריהם – ויראו מאוד".

ואז החלו אבותינו להתלונן על ריבונו של עולם :

"מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים…

כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר".

הגיב הקב"ה ואמר להם: "אתם תחרישון" –

זה לא הזמן להתלונן ולהתפלל לישועת שמיים, זה הזמן למעשים.

ואת משה הוא מצווה: "דבר אל בני ישראל – וייסעו!"

אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמוֹר: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (טו, א).

השירה הזאת, שירת הים, התרוננה לאחר שים סוף נבקע לשניים:

"ויט משה את ידו על הים… וישם את הים לחורבה

– וייבקעו המים" (יד, כא).

מדוע צריך להתפעל מהנס של קריעת ים סוף

כדי שבני ישראל יעברו בו ויינצלו מהמצרים שרדפו אחריהם –

הרי גם ים רגיל, לא קרוע, מעורר התפעלות

וגם עליו יש לומר "מה רבו מעשיך ה' "?

על השאלה הזאת ניתן להשיב במשל על פסל נפלא

שפיסל סוס הנראה אמיתי לגמרי, כאילו הוא חי ונושם.

הציב הפסל את הסוס בכיכר העיר והמתין להתפעלותם של התושבים.

אבל האנשים חלפו על פני הפסל אדישים לגמרי.

חזר הפסל לביתו וסיפר על אכזבתו לאשתו.

אמרה לו: הפסל המושלם שלך נראה כל כך אמיתי

ולכן אנשים לא נותנים את דעתם עליו

כי ישנם עוד סוסים ברחובות העיר,

והסוס המפוסל שלך נראה להם כאחד מהם.

אבל זאת תעשה: בקע את הסוס לשניים

ותציב בכיכר את שני חלקי הפסל –

ואז תראה שכל העוברים ושבים

יעצרו ויתפעלו מעבודת האמנות הנפלאה שלך.

כך זקוק האדם להתערבות השמיימית של קריעת ים סוף לשניים

כדי להתפעל מכוחו של הקב"ה וממעשיו בניהול העולם.

במסכת סנהדרין בגמרא מסופר:

"באותה שעה (של קריעת ים סוף)

ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה.

אמר להם: מעשי ידי טובעים בים – ואתם אומרים שירה לפני?"

יש מפרשים שבמילים "מעשי ידי" התכוון הקב"ה

לבני ישראל שעמדו לטבוע בים סוף,

אבל יש הסבורים כי הכוונה היא לחיילים המצרים

ש"צללו כעופרת במים אדירים",

והדברים תואמים את הגישה ההומנית היהודית,

הבאה לביטוי בפסוק במגילת משלי: "בנפול אויבך אל תשמח".

זו הסיבה שבתפילה בשביעי של פסח לא אומרים בשלמותה

את תפילת הלל, שהיא תפילת הודיה ושמחה, אלא רק "חצי הלל".

במדרש הסבירו זאת: "בשביל שמתו בו המצרים".

#פנינים לשולחן השבת

פרשת שמיני

"ולזקני ישראל"

"שלא יאמרו מאליו נכנס" (רש"י). הוא היה אומר: ללמדנו, שאפילו אדם גדול ונערץ כאהרן הכהן שנאמר עליו (מלאכי ב, ז): "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא", אינו רשאי לעלות ולשבת על כס ולהתחיל בכהונתו בלי לקבל קודם לכן את הסכמתם ואת ברכתם של זקני הדור.

"קרב אל המזבח"

שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמר לו משה: למה אתה בוש, לכך נבחרת (רש"י)

תכלית קבלת התורה היה כדי להשריש בבני ישראל את מדת הבושה, ככתוב: "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" ואמרו חז"ל: זו הבושה, וכן אמרו שמי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו בהר סיני, וזהו שאמר משה לאהרן : למה את בוש בבושה שלך? הרי לכך נבחרת, נבחרת כדי שתהיה לך מידת הבושה. (שפת אמת)

"ויברכם וירד מעשת החטאת"

לאחר שנשא אהרן הכהן את ידיו ובירך את העם, וכאשר העם נתברך בכל טוב – "וירד מעשת החטאת" – פסק העם מלחטוא, כי רק הצרה והמצוקה הן המעבירות יהודים על דעת קונם וגורמת את חטאיהם

(רבי ישראל מוויז'ניץ).

"ויקריבו לפני ה' אש זרה"

"אש זרה" היא מסוכנת בייחוד כשהיא מובאת "לפני ה'", כשמצרפים אותה לשם שמים. קנאות הופכת לאש קודש רק כשהיא נקיה משנאה ומקנאה ומזוקקת מכל טובת הנאה ונגיעה עצמית

(על התורה).

חג שמח ושבת שלום.

יוסף קסוטו

פורסם בקטגוריה פסח, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
476

מה דעתך?

עוד בפסח