פרשת נח

נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו
בדורותיו –  יש שדורשין אותו לגנאי. לפי דורו הי' צדיק, ואילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום (ו, ט. ובפרש"י)

לכאו' תמוה הדבר: הרי אפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" (ראה ב"ב קכג, א) ומדוע נכתבה בתורה "גנותו" של נח?
אלא עכצ"ל שבזה גופא בא הכתוב ללמדנו ענין הנוגע למעשה.
ביאור הדברים בדרך החסידות:
על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר אדמו"ר הזקן בספר "תורה אור" (פרשתנו), שמרמז הכתוב אשר כדי לינצל ממי המבול, הרומזים על "טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עוה"ז" צריך "לבוא" וליכנס אל ה"תיבה" – תיבות התורה והתפלה.
עלול האדם לחשוב:
זה שניצל נח ממי המבול על ידי שנכנס אל התיבה הוא מפני היותו צדיק תמים, אך מי שנמצא בדרגא נחותה, מי יימר שגם הוא יכול לינצל מ"מי המבול" ע"י "כניסה" לתיבות התורה והתפלה?
ולכן דרשו את נח לגנאי, שבדורו של אברהם "לא הי' נחשב לכלום", להשמיענו שכל אחד, גם אם אינו בדרגת "צדיק", יכול לינצל ממי המבול הזידונים ע"י כניסה לתיבות התורה והתפלה.

פורסם בקטגוריה בראשית, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
782

מה דעתך?

עוד בבראשית