משלים יפים לפרשת ראה – חלק ב

ד"ת מתוך עלון לשב"ק פרשת ראה היו"ל ע"י ארגון שלומי ישראל בגליל המערבי
עמוד 2

ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם"

משל נפלא שמביא הרב ברונשטיין בספרו:  בעיר אחת חיו שני עשירים גדולי שהיו שונאים זה את זה. לימים אירס אחד את ביתו עם חתן בן משפחה מכובדת ומהוללת.  התקנא העשיר השני בשידוך הנאה שעשה בעל דבבו. לא עברו ימים מועטים והתברר למחותן כי חתנו הוא בעל מידות רעות ומגונות מיהר העשיר וקרא לשדכן ולחש על אוזנו את כל הידוע לו וביקש ממנו כי ימהר ויפטור אותו מעונשו של זה.  מיהר השדכן הממולח אל ביתו של העשיר השני והציע לו את השידוך בספרו לו כי השידוך עם הראשון עומד  להתבטל. שמח העשיר ונתן את הסכמתו המידית לשידוך ולא עברו שעות מעוטות והחתן ביטל את התקשרותו הראשונה והשתדך עם ביתו של העשיר השני.  בהגיע זמן החתונה הוזמן המחותן הראשון ולאחר המשתה רקדו שני העשירים ריקוד של שמחה כנהוג. האחד רקד בהתלהבות על זה שזכה בשידוך והשני רקד בכל עוז על שזכה להיפטר ממנו…

כן הוא גם הנמשל – אמר המגיד מדובנא: הקב"ה מייפה בעיני כל אחד ואחד מישראל את משלח ידו על כן כאשר הישראל אוסף את תבואתו – הוא שמח בה ובברכתה ואילו הלוי שמח על שהקב"ה פטר אותו מכל העמל הזה…  זה מה שנאמר בפסוק: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר בשעריכם"

גם הלוי שמח ומדוע? "כי אין לו חלק ונחלה אתכם"!….

ואתת בת היענה"

מעשה שהיה ביהודי מן העיר לאודז' שבהיותו בחור צעיר בזמן מלחמת העולם הראשונה היו נערים רבים בעירו עוסקים במסחר וביקש גם הוא לשלוח יד בעסק כל שהוא, אולם אביו התנגד לכך בכל תוקף.

באותם ימים שהה בעירם ה"חפץ חיים" על כן החליטו הנער ואביו לעלות אל הרב ולשאול את פיו הקדוש בעניין זה.
עלו השניים והציעו את טענותיהם לפני רבן של ישראל. האב טען כי הוא חושש שבעקבות המסחר ירד בנו ברוחניות ולעומתו טען הבן כי גם אביו סוחר ומאומה לא אירע לו מכך…

שמע ה"חפץ חיים" את טענותיהם ואמר: מצאנו בעל חיים אחד המוזכר בתנ"ך אכזרי! בעל חיים הזה הוא בת היענה עליה נכתב באיכה:

"בת עמי לאכזר כיענים במדבר". ואיזו אכזריות מצאנו בבת יענה? שאל ה"חפץ חיים"

אלא – תירץ ה"חפץ חיים" – בת היענה מטבעה היא אוכלת ומעכלת הכל ואפילו זכוכית! אלא שהיא בטוחה שגם גוזליה הרכים יכולים לעכל זכוכית כמותה לכן היא נותנת להם לאכול ממנה ואין היא שמה על ליבה שהדבר מזיק להם וגורם למותם!…

כן הדבר גם בעניין המסחר – סיים ה"חפץ חיים: אביך אמנם עוסק במסחר אלא שהוא יכול לעכל את אורחות השוק ואין הדבר משפיע עליו לרעה כלל ואילו אתה עדיין צעיר ורך בשנים ועליך הדבר ישפיע גם ישפיע על כן שוב אל בית המדרש ללמוד תורה וייטב לך!…

"עשר תעשר"

בעיירה אחת בארצות הברית חי רוכל אחד ירא שמיים שהיה נזהר מאוד במצוות מעשר כספים.

אמור נא לי – שאל אותו רב העיירה – מנין לך הזהירות הגדולה במצוות מעשר כספים?

בצעירותי – סיפר הרוכל – הייתי סוחר שוורים ברוסיה ואת מעשרותי הייתי נותן למלמד התינוקות שבעיירתי שהיה ת"ח מופלג וירא שמים והיה עני מרוד.  פעם אחת זימן ה' לי עסקת שוורים גדולה מאוד בה הרווחתי ממון רב. כהרגלי לקחתי את כספי המעשר ונתתים למלמד. להפתעתי סירב המלמד לקבל את הכסף ואמר כי סכום זה הוא גדול הרבה יותר ממה שנצרך לו לפרנסתו!…

ומה אעשה? שאלתי את המלמד. בכיתתי – אמר המלמד – יש שני ילדים מוכשרים שנראה לי כי אם ישלחו אותם ללמוד בישיבה מפורסמת יגדלו בתורה לגאון ולתפארת אלא שהוריהם עניים מרודים ואין ידם משגת להוצאות הדרך על כן עצתי לך שתיקח את הכסף ותשלח אותם ללמוד תורה.  שמע סוחר השוורים כעצת המלמד ועשה כדבריו. שני ילדים אלה נסעו לישיבה ולימים התפרסמו בעולם כרבי משה פיינשטיין זצוק"ל ורבי יעקב קמינצקי זצוק"ל שהיו מגדולי הדור הקודם באמריקה.

"עשר תעשר"

שמעתי סיפור נפלא מיהודי יקר מירושלים שהיה מנהגו לכתוב בפנקס את כל חובותיו למעשרות ואמר שיהיה כסף בע"ה אני יתן למעשרות את כל חובותיי עד שהגיע לסכום גדול של 3500 דולר חוב.

והנה ביום בהיר ביתו קמה כאשר כאבים עזים בעיניה, מיד לקחו אותה לרופא משפחה והוא נבהל, הביא להם הפניה דחופה לבית חולים הדסה עין כרם.עוד באותו רגע לקחו מונית ישר לבית החולים והילדה נכנסה לבדיקה, יוצא הפרופסור מחדרו ואומר להורים תשמעו יש לילדה בעיה רצינית בעין וחייב לנתח אותה כמה שיותר מוקדם, הבעיה  היא שהתור הראשון שפנוי זה רק בעוד חודשיים, יש לכם אפשרות ללכת למרפאה פרטית ולעשות את זה מידי זה מאוד מומלץ כי בעיניים לא משחקים.

כמובן שההורים פחדו על העין של ביתם ומייד התקשרו להזמין ניתוח במרפאה פרטית לימים הקרובים, האבא מתקשר למרפאה והנה הרופא אומר לו כי עלות הניתוח הינו 3500 דולר. כמובן שהאב הסכים אך מייד אמר לאשתו : "תשמעי זה בדיוק הסכום שאנו חייבים למעשרות". מייד הלך לבנק, לקח הלוואה ע"ס 3500 דולר וחילק לעניים ולאלמנות ואמר לאישתו:" לא סתם הקב"ה הביא עלינו צרה בדיוק באותו הסכום". לשאלת אישתו מאיפה ישיג כסף לניתוח לא ידע לענות אבל אמר :"ה' יעזור". יום לפני הניתוח המיועד ועדיין אין בכיסו אפילו את מחצית הסכום, אבל בטח בבוראו. והנה לילה לפני הניתוח, הטלפון מצלצל בביתו והרופא הפרטי מחפש אותו בדחיפות. מייד כאשר הגיע לביתו התקשר לרופא והרופא מספר לו שהתקשרו אליו עכשיו מרוסיה משלחת של רופאים שרוצים להגיע מחר בבקר לצפות בניתוח ומוכנים לשלם את כל הוצאות הניתוח וההחלמה בתנאי שהאבא יאשר להם להיכנס בזמן הניתוח ולצפות. כמובן שהאב הסכים ומייד סיפר לאישתו. מוסר ההשכל הינו גדול: לפעמים נגזר על האדם להוציא כסף מכיסו אך רק האדם יחליט אם הכסף ילך לניתוחים או ליתומים ואלמנות…

מותר להעביר לחברים ומכרים. שבת שלו. וזאנה

פורסם בקטגוריה דברים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
624

מה דעתך?

עוד בדברים