פרשת כי תצא – וורטים

בס"ד

– פרשת כי תצא –

לרפואת פנחס בן פייגא מרים
ולרפואת מרים בת חיה שרה

"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה’ אלוקיך בידך ושבית שביו" (כא, י)
נסמכה פרשה זו לפרשת שופטים, לרמוז שאם נעשה הדין והמשפט כשורה, אז ננצח במלחמה "ונתנו ה’ אלוקיך בידך ושבית שביו" (צרור המור).
ואמר הכתוב "כי תצא למלחמה על אויביך", ולא "כי תילחם", בכדי לנטוע בתוכנו מידת האמונה שהניצחון במלחמות אינו ביד האדם, ואילולא שהקדוש ברוך הוא מסייע לנו, לא היינו מצליחים לכבוש את כל השונאים (כלי חמדה).
ואכן האויב האמיתי והעיקרי של האדם הוא יצר הרע, כי הנה אמרו חז"ל (קדושין ל) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו", ומשמע מכאן שבדרך הטבע קשה לאדם לכבוש את היצר הרע, ואם כן יש חשש שהאדם יתייאש ולא ינסה להילחם עם היצר, על כן אמר הכתוב "כי תצא למלחמה על אויביך" כאשר רק תצא ותנסה להילחם עם היצר, אזי "ונתנו ה’ אלוקיך בידך" מן השמים יסייעוך לנצחו כיון שהבא ליטהר מסייעים לו מן השמים
(תורה משה).
אילולא שהקדוש ברוך הוא עוזר לאדם אינו יכול לכבוש את יצרו משום שהוא דבר רוחני והאדם גשמי, ובפרט שאמרו חז"ל (ברכות ס"א) יצר הרע דומה לזבוב, כשם שהזבוב למרות שיגרשוהו יחזור שוב עד שיהרגוהו כך הוא היצר הרע
(חפץ חיים).
מספרים על אלכסנדר מוקדון שלאחר שחזר ממלחמותיו הקשות, התגאה בפני אריסטו על הצלחתו הגדולה במלחמה. אמר לו אריסטו דע לך שאת המלחמה הקשה עדיין לא עברת, שזו מלחמת היצר.
(לבוש יוסף)

"ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו" (כא, כא)
אם תבער מקרבך, מעצמך, את הרע, אזי ישמעוך אחרים לכשתטיף להם דברי-מוסר. אבל כל עוד הרע מצוי בקרבך, לא ישמעו אחרים את דבריו. שנאמר סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא את מצוותיו שמור כלומר ירא שמים דבריו נשמעים בכל עניין.

"וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה" (כא, יא)
לא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר וכו' (רש"י).
מקשים המפרשים מדוע נקט רש"י לשון שלילית 'לא דיברה תורה אלא וכו", ומדוע לא נקט לשון חיובית, דיברה תורה כנגד יצה"ר.
אלא שבגמרא מובא שרב אמר לתלמידו על אשתו, שלא די שמגדלת את בנינו לתורה אלא גם מצלת אותנו מן החטא, נמצא, דהאשה מועילה לשני דברים לגדל את הבנים לתורה ולהציל מן החטא.
אמנם ביפת תואר דסופה שתלד בן סורר ומורה, וא"כ אינה מועילה אלא לדבר אחד דהיינו להציל מן החטא, לכך פי' רש"י, לא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר. דיפת תואר אינה מועילה אלא כנגד היצה"ר.

"כי יהיה לאיש בן סורר ומורה אינו שומע בקול אביו"
בעל ה"תולדות" מפרש בדרך ההלצה "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" היתכן דבר כזה? אלא שהסיבה היא כי האיש הזה, שיש לו בן סורר ומורה הוא עצמו "איננו שומע בקול אביו" איננו שומע בקול אביו שבשמים, ועל כן יש לו בן כזה.

"לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים וגו'"
כלומר אל תראה בעיניך את נשמות אחיך התועים, שאין להם תקנה ח"ו. ומשו"כ אינו יכול לחזור בתשובה אלא אפילו "אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו" שהוא בתכלית הריחוק מ"מ "והבאתו אל תוך ביתך" (כמו שעשה ר' יוחנן לריש לקיש, והלל לגר) ועד מתי תביאהו לתוך ביתך, עד "דרוש אחיך אותו" עד שהוא ידרוש ממך ללמדו דרכי התשובה ואז "והשבותו לו".   (מרן החתם סופר זי"ע)

– שבת שלום ומבורך –
פרשת כי תצא
"כי יהיה לאיש בן", כאשר יש לאדם ילד שאינו מתנהג כמצופה, עליו לדעת ש"סורר ומורה – איננו"! אין האשם תלוי בבן. משום שמטבעו הוא "שומע בקול אביו ובקול אמו".
סוף כל סוף, הרי הילד ובעיותיו לא נולדו מעצמם, אלא כי יהיה ל'איש' 'בן', הבעיות של הבן מקורן באב, ואם ידאג האב לרוחניותו שלו – גם הבן יעלה על דרך המלך.
שבת שלום ומבורך
בפרשתינו כתוב : כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך. אומר רשי: פרט למזומן. מה הכונה? אלא, התורה מלמדת אותנו שכשיש דבר גדול שזה האם ויש דבר קטן שזה האפרוחים לוקחים את הדבר הקטן ומשלחים את הגדול. אדם שהולך ברחוב ומוצא כסף שטר של 200 שח ושטר של 20 שח לכאורה היה צריך לקחת את השטר הקטן ולא הגדול. אומר רשי : פרט למזומן- במזומן הדבר שונה. (מפי השמועה)
פרשת השבוע 'כי תצא' מתארת את מסע הנשמה של כל אחד מאתנו. הנשמה שנחצבת ממקור עליון יוצאת ויורדת לעולם הזה השפל. אך עלינו לדעת שהירידה היא לצורך עליה ובאמצעות המעשים הטובים הנשמה מתעלת ומזדככת. שבת שלום

פורסם בקטגוריה דברים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
742

מה דעתך?

עוד בדברים