סיפור לפרשת שמיני

ב"ה

ממתק לשבת פרשת שמיני תשע"ד

ישבו פעם קבוצה מחסידיו של בעל התניא והתוועדו, דיברו בדברי תורה וחסידות ואמרו לחיים, בשלב מסוים נכנסה אשתו של השוחט והגישה תבשיל בשרי לשולחן, כל הנוכחים שהיו רעבים שמחו מאוד עם התבשיל שהוגש אך החסיד ר' שמואל מונקעס לקח את הסיר והחל לרקוד איתו לעיני החסידים הרעבים, החלו החסידים לרדוף אחריו, נמלט ר' שמואל והשליך את תכולת הסיר לפח האשפה, החסידים המאוכזבים כעסו על ר' שמואל והוכיחו אותו על שעבר על איסור "בל תשחית", בתוך כך נכנס בבהלה השוחט, ובקול צעקה אמר לחסידים "אל תטעמו מהתבשיל הוא טריפה ממש! מסתבר שאשתי השתמשה בטעות בבשר הלא כשר ששמתי בצד כדי לתת לגוי, רק עכשיו נודע לי הדבר ואני מקווה שלא איחרתי את המועד! חושש אני שהכשלתי אתכם באכילת טריפה" הזדעק בצער השוחט, "אל דאגה" הרגיעוהו החסידים "התבשיל אף לא הגיע לשולחננו בזכות החסיד ר' שמואל מונקס".
פנו החסידים לרבי שמואל ושאלוהו למקור רוח הקודש המפעמת בו, ענה להם, "אינני נביא ולא בן נביא, כלל לא ידעתי, שבתבשיל בשר טריפה, אלא, שכאשר ראיתי את חמדתכם לתבשיל וחשתי גם את תאוותי הגדולה, נזכרתי ביחידות הראשונה שהיתה לי אצל הרבי, הרבי אמר לי שאם יש ליהודי תאווה מאוד גדולה לדבר גשמי כנראה שהיצר דוחף אותו לשם וכדאי לוותר! זוהי שיטתו של הרבי בעבודת ה', וכדי ליישם את דברי הרבי השלכתי את התבשיל לפח האשפה, כך נשמרנו מלחטוא חטא חמור".

בפרשתנו התורה מפרטת את סימני הבהמות המתרות באכילה ואת אלו האסורות, הבהמה הטהורה צריכה להיות מפרסת פרסה ומעלת גרה,
אחת הסיבות של מצוות הכשרות היא למנוע מאיתנו לקבל את התכונות השליליות שישנם בבעלי חיים שאינם כשרים.
לכל אחד מאיתנו יש בתוכו נפש בהמית ועלינו לדאוג שהבהמה שבתוכנו תהיה טהורה, זאת אומרת שגם ההתעסקות בצרכים הגשמיים תיעשה בצורה הנכונה,
כאן באה התורה ומלמדת אותנו איך לעשות את ההבחנה,
הסימן הראשון הוא להפריס פרסה, לעשות חלוקה ברורה בין ימין ושמאל ולדעת שבחלק הימני שזה הרוחניות שבחיי אשקיע את כל הכוחות שבי ובחלק הגשמי אשקיע פחות, ובפועל זה אומר שגם אם 23 שעות ביום אני עסוק בגשמיות ורק שעה ברוחניות הרי שהשעה הזו תהיה עיקר היום שלי וזה יסייע לכך שגם הגשמיות תיעשה כחלק מהשעה הרוחנית שלי, אוכל טוב אבל אברך לפני ואחרי האוכל, אשן טוב כדי שיהיה לי כוח לעבודת השם, אעשה את עסקיי באמונה וכו'.
והסימן השני הוא להעלות גרה, כשאני מתעסק בענייני הגשמיים עלי ללעוס כל דבר שוב ושוב ולבדוק האם נכון לי לעשות את זה, האם זה מתאים לעבודת השם שלי, ודווקא כשיש משהו שאני מאוד רוצה, אבדוק שוב ורק אז אחליט אם זה נכון כך לא אגיע למצבים שלאחר מעשה אני מתחרט על מה שעשיתי.
הליכה בדרך זו תסייע לנו הן בגשמיות לקבל את ההחלטות הנכונות בכל שלב והן ברוחניות להיות בחיבור תמידי לנפש האלוקית שבתוכי.

ש ב ת ש ל ו ם ו מ ב ו ר ך .

פורסם בקטגוריה ויקרא. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
572

מה דעתך?

עוד בויקרא