פרשת תזריע – וורט על הפרשה

פרשת תזריע !
"מוות וחיים ביד הלשון"
שתי הפרשות תזריע ומצורע שלמעשה שתיהן עוסקות בהבאת הקורבן של "המצורע" זה המוציא שם רע, זה שמרכל ומדבר לשון הרע על הזולת לוקה בצרעת.

כמה רעה מביא דיבור מיותר הגמרא מביאה מעשה:
מעשה ברוכל שעמד בשוק והכריז מי רוצה לקנות חיים? נאספו כל ההמון ובאו אליו , ואמרו תן לנו חיים. אמר להם שמרו את לשונכם, שכן אמר דוד המלך בתהילים: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע, ושפתך מדבר מרמה"

כדי לעמוד על זה להלן לקח שלימדה גברת אחת שתי נשים :
שתי נשים צעירות שישבו באוטובוס העבירו את הזמן בשיחה על מכרה שהתארסה זה עתה. "בעצם קשה לי להבין מה הקשר בין הזוג" אמרה אחת לרעותה.
בת שיחתה הנהנה בראשה להסכמה ואף הוסיפה גם היא משהו מחוכמתה: "היא שקטה מדי בשבילו, הוא נראה עליז, מלא שמחת חיים ותוסס, איך בדיוק הם ינהלו שיחה ביניהם? הוא בטח ידבר עם עצמו… ובכלל, ובכלל החיים לימדו אותי שהשקטות הכי מסוכנות!"
"אני מתערבת איתך שהיא למדה חינוך רק בגלל שלא התקבלה למשהו אחר"…. גם זו הביעה את פליאתה: "באמת אינני מבינה, אני מופתעת שהמשפחות הסכימו לשידוך הזה"… לפתע הרגישה הדוברת הראשונה טפיחה נמרצת בכתפה. היא פנתה לאחור, והבחינה בפניה הכעוסות של הגברת מאחוריה, "צר לי להפריע לשיחתכן" החלה הגברת בדבריה "אבל לא יכולתי שלא לשמוע אתכן… אני רק רוצה לומר לכן, עד כמה אני אסירת תודה לשתיכן. הנה באמת מנעתם טרגדיה אמיתית בטרם תתרחש".
כל אחת מהמשוחחות ניסתה לזכור במהירות את כל הדברים שנאמרו ולהבין, מה מתוך שיחתן הסתמית היה יכול למנוע טרגדיה… הן לא הספיקו הרבה והאישה המשיכה: "אני במקרה אימא של הבחור שדיברתן עליו" אמרה האישה, "ועלי להודות שלמרות שבררנו הרבה על השידוך הזה, לא היה לי מושג שארוסתו של בני, כ"כ לא מוצלחת. אתן צודקות בהחלט, מישהי כמוה אינה מתאימה לבני, אני שמחה שגיליתי זאת בשלב שבו עוד ניתן להפסיק את הכול" דברי האישה צרבו בליבן של שתי הצעירות שנותרו המומות ובאלם פה. מה ביכולתן לומר בכדי לתקן את הנזק? הן כמעט שלא ידעו דבר על איש מהצדדים השותפים לשידוך. הן פשוט חזרו על דברים שהגיעו לאזניהן ואפילו דברים אלו היו ממקור מסוים בעודן מתחבטות כל אחת לעצמה, למצוא מילים שתבטלנה את השפעת המילים הקודמות עצר האוטובוס והאישה קמה ממושבה כדי לרדת.
אחת הצעירות ניסתה לעצור בעדה, לרגע קט. רק כדי לנסות לומר משהו שיתקן את הנזק שנגרם… אך בטרם נגעה ידה במעילה של האישה, פנתה אם החתן אחורנית לרגע, הביטה בשתי הצעירות שעדיין ישבו המומות במקומן, ואמרה להן: "אינני אם החתן, אבל, כידוע לכן, בהחלט יכולתי להיות…."
כמה זהירות נדרשת מאיתנו מחטוא בלשונינו….
שבת שלום

פורסם בקטגוריה ויקרא. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
394

מה דעתך?

עוד בויקרא