ממתק לשבת פרשת בא

ב"ה

 

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ה

 

היו היה פעם איכר ולו פרד זקן. לרוע המזל, נפל הפרד אל תוך הבאר העתיקה שבחצר ביתו. האיכר הזקן שמע את הפרד גונח בקולי קולות. האיכר אהב וחיבב את הפרד הזקן, אך לאחר ששקל את המצב בכובד ראש החליט, שגם הפרד הזקן וגם הבאר העתיקה, אינם שווים את הטרחה. הוא כינס את כל השכנים, וגייס אותם לעזרה. הוא ביקש מהם לערום עפר, כדי לקבור את הפרד הזקן בתוך הבאר ולשים קץ לסבלו. כך, חשב לעצמו, יפתור את שתי הבעיות בבת אחת.

***

בתחילה, נתקף הפרד הזקן בפאניקה. לא די לו בשפל מצבו בתחתית הבאר אלא שמנסים לקבור אותו חיים. אך כשהאיכר ושכניו המשיכו לרוקן אתים עמוסי עפר, אל תוך הבאר, ורגבי העפר הוסיפו לחבוט בגבו, נצנצה מחשבה בראשו. הוא קלט, לפתע, שבכל פעם שערימת עפר צולפת בגבו, הוא צריך פשוט לנער אותה מעליו ולטפס עליה. וכך בדיוק עשה פעם אחר פעם. למרות החבטות המכאיבות, ולמרות הסיטואציה העגומה והמשפילה, הפרד הזקן נלחם בכאבים, והמשיך באומץ קדימה.

לא חלף זמן רב, והפרד הזקן, חבול ומותש, פסע בראש מורם ובמבט של ניצחון, מעבר לדופן הבאר, לעיניהם המשתאות של האיכר ושכניו. מה שנדמה היה, בהתחלה, שיקבור אותו, התברר, בסופו של דבר, כְּמַה שהציל את חייו.

***

בפרשת השבוע הקב"ה אומר למשה שידחוק בעם ישראל לקחת מהמצרים כל כסף, כלי זהב ושמלות ורש"י מסביר שזה מתוך הדאגה שתקוים ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" אבל נשאלת השאלה מדוע בכלל הסכים אברהם אבינו לעסקה הזו? האם לא היה צריך מיד להתקומם ולהגיד "ריבונו של עולם, אני מוותר על הרכוש הגדול ותוותר אתה על העבודה והעינויים שלהם,

***

בתורת החסידות מוסבר שהרכוש הגדול המדובר כאן הוא הניצוצות האלוקיים הטמונים במצרים, הבריאה כולה נבראה בידי הקב"ה ובכל חלק ממנה מסתתר הכוח האלוקי המחיה אותו, תפקידו של יהודי לגלות את הניצוץ האלוקי הטמון בכל חלק בבריאה באמצעות זה שמשתמש באותו דבר למטרה טובה, כשמברכים על מאכל מגלים את הקדושה שבו, כשנותנים צדקה מגלים את האלוקות שבכסף וכך בכל דבר, ככל שהקליפה עבה יותר כך הניצוץ שמתחבא בפנים גדול יותר, מצריים באותה תקופה היתה "ערוות הארץ" הקליפה הכי גדולה בעולם ועל מנת שמשפחתם של אבותינו אברהם יצחק ויעקב תהפוך לעם ישראל היה עליהם לעבור את כור ההיתוך הזה של מצרים ולברר את כל הניצוצות הגדולים שהיו טמונים שם,

***

וכך אומר הקב"ה לאברהם הבנים שלך הולכים להיות במקום קשה ולעשות עבודה קשה אבל אני מבטיח לך שיגיעתם לא תהיה לריק, הם בסופו של תהליך יצליחו לברר את הניצוצות ויצאו ברכוש גדול.

***

לכן כשמגיע רגע היציאה מפציר בהם משה לקחת אתם את הכסף והזהב של מצריים וכשיעשו בהם את השימוש הנכון יעלו את הניצוצות הטמונים במצריים לקדושה וכך יגיעו לארץ ישראל ברכוש רוחני גדול.

***

פעמים רבות בחיינו אנו נתקלים בקשיים גשמיים ורוחניים כאחד ועלינו לזכור שאם נבין שהקושי הוא אתגר נצליח לצאת מהקושי ברכוש גדול, אם נשכיל להשתמש בעפר שמנסה לכסות אותנו כדי להתעלות נמצא את עצמינו מחוץ לבור.

שבת שלום לכולם

פורסם בקטגוריה חומש שמות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
632

מה דעתך?

עוד בחומש שמות