4 דקות: הרב עובדיה כפי שלא ראיתם

הרב עובדיה כפי שלא ראיתם

ארבע דקות – דיוקן טלוויזיוני מיוחד בן ארבע דקות על האנשים הבולטים בחברה הישראלית. והפעם: בביתו של מרן הרב עובדיה יוסף גדול הדור

פורסם בקטגוריה יהדות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
622

תגובה אחת על 4 דקות: הרב עובדיה כפי שלא ראיתם

  1. מאת מאיה‏:

    סגולה למוצאי שבת
    המנהג אחר ההבדלה א. אחר ההבדלה :
    (1 מכבים את הנר בשיירי היין. (2 מנהג
    ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר
    מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים
    על העיניים ) וזה סגולה למאור העיניים .(
    הרבי נוגע בעיניו לצד האף . (3 הרבי
    נוהג להריח את ריח עשן הנר מצלוחית
    היין בה טבלו את הנר.
    (4 מברכים ברכה אחרונה. (5 אומרים
    “ ויתן לך וגו’
    בכתבי האריז ” ל מסופר ש” אותם
    הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל
    השמים .. אמרם ]האריז” ל[ בכל מוצאי
    שבת .. אחר הבדלה ,” בביתו . אבל
    כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי , האומרים
    ויתן לך בבית הכנסת , אמר עמהם
    ]עריכה [נוסח הברכה :
    וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי
    הָאָרֶץ. וְרב דָגָן וְתִירשׁ: יַעַבְדּוּךָ עַמִּים
    וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ
    וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ . ארֲרֶיךָ אָרוּר
    וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אתְךָ
    וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ . וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: וְיִתֵּן לְךָ
    אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ .
    לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלהִים
    לְאַבְרָהָם מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי
    וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכת תְּהום
    רבֶצֶת תָּחַת . בִּרְכת שָׁדַיִם וָרָחַם : בִּרְכת
    אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכת הורַי עַד תַּאֲוַת
    גִּבְעת עולָם . תִּהְיֶיןָ לְראשׁ יוסֵף וּלְקָדְקד
    נְזִיר אֶחָיו : וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ. וּבֵרַךְ
    פְּרִי בִטְנֶךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְגָנְךָ וְתִירשְׁךָ
    וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרת צאנֶךָ עַל
    הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבתֶיךָ לָתֶת לָךְ :
    בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים . לא יִהְיֶה בְךָ
    עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ: וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל
    חלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ
    לא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שׂנְאֶיךָ : בָּרוּךְ
    אַתָּה בָּעִיר. וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה: בָּרוּךְ פְּרִי
    בִטְנֶךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ. שְׁגַר
    אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרות צאנֶךָ: בָּרוּךְ טַנְאֲךָ
    וּמִשְׁאַרְתֶּךָ: בָּרוּךְ אַתָּה בְּבאֶךָ . וּבָרוּךְ אַתָּה
    בְּצֵאתֶךָ : יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ
    וּבְכל מִשְׁלַח יָדֶךָ. וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה '
    אֱלהֶיךָ נתֵן לָךְ: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוצָרו
    הַטּוב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּו
    וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ . וְהִלְוִיתָ גּויִם
    רַבִּים וְאַתָּה לא תִלְוֶה : אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי
    כָמוךָ עַם נושַׁע בה,' מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר
    חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ . וְיִכָּחֲשׁוּ אויְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל
    בָּמותֵימוּ תִדְרךְ :
    פסוקים הנהוגים לומר במוצאי שבת
    לסימן ברכה
    וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי
    הָאָרֶץ, וְרֹב דָגָן וְתִירֹשׁ:
    יַעַבְדּוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה
    גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ,
    אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ:
    וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ , וְהָיִיתָ
    לִקְהַל עַמִּים:
    וְיִתֵּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ
    אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ , אֲשֶׁר נָתַן
    אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם:
    מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ,
    בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל , בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת
    תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם:
    בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד
    תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם , תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוסֵף
    וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו:
    וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ , וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ
    וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר
    אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
    נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:
    בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים , לֹא יִהְיֶה בְךָ
    עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ:
    וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם
    הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם
    בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ:
    הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת
    הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי , וְשֵׁם אֲבֹתַי
    אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ :
    ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם
    כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב:
    ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף
    פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם :
    בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה:
    בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי
    בְהֶמְתֶּךָ , שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צאנֶךָ:
    בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ:
    בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ , וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ:
    יְצַו ה ' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל
    מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה ' אֱלהֶיךָ
    נֹתֵן לָךְ :
    יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם
    לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל
    מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא
    תִלְוֶה :
    כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ,
    וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט ,
    וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ :
    אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ עַם נושַׁע בַּה ,'
    מָגֵן עֶזְרֶךָ , וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ
    אוֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמותֵימוֹ תִדְרֹךְ:
    מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה
    אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ :
    רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה ,' הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת
    אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה , יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ , כִּי
    גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר:
    גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ , קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
    יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא
    תֵבשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד :
    וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה'
    אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא
    יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם:
    וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי ה'
    אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד , וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם :
    כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים
    וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי
    הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף:
    הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח, וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי
    וְזִמְרָת – יָהּ ה ,' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:
    וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:
    וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא , הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ
    בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו , הַזְכִּירוּ כִּי
    נִשְׂגָּב שְׁמוֹ:
    זַמְּרוּ ה ' כִּי גֵאוּת עָשָׂה , מוּדַעַת זֹאת בְּכָל
    הָאָרֶץ:
    צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן , כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ
    קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל :
    וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ
    לוֹ, וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ , נָגִילָה
    וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ :
    בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה:'
    וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ , חֹסֶן יְשׁוּעֹת , חָכְמַת
    וָדָעַת , יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ:
    וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַה ' עִמּוֹ:
    פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים
    הָיוּ עִמָּדִי :
    וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל , הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר
    עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל !?
    חָלִילָה, חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ
    אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה.
    וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת:
    וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת
    עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ
    יָגוֹן וַאֲנָחָה:
    הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי
    וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה :
    וְלֹא אָבָה ה ' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם,
    וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה,
    כִּי אֲהֵבְךָ ה ' אֱלֹהֶיךָ :
    אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים
    יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים,
    וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם:
    בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם , שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק
    וְלַקָּרוֹב אָמַר ה ,' וּרְפָאתִיו :
    וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים ,
    לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי , שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ
    וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ. וַיְקַבְּלֵם
    דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד:
    וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ
    שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם:
    אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא
    גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה
    מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה,
    וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים.
    כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי
    הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים , הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר
    וְהַנּוֹרָא , אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח
    שֹׁחַד . וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם
    וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.
    שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב : כִּי כֹה אָמַר רָם
    וְנִשָּׂא , שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ
    אֶשְׁכּוֹן; וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ , לְהַחֲיוֹת רוּחַ
    שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.
    מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים
    זַמְּרוּ שְׁמוֹ , סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ,
    וְעִלְזוּ לְפָנָיו. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: אֲבִי יְתוֹמִים
    וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ .
    יְהִי ה ' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם
    אֲבֹתֵינוּ , אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ:
    וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם , חַיִּים כֻּלְּכֶם
    הַיּוֹם:
    כִּי נִחַם ה ' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם
    מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה,' שָׂשׂוֹן
    וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה:
    ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר :
    שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ
    בִּדְרָכָיו :
    יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל , אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:
    אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ
    כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ :
    הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה :'
    יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם, כֹּל
    יְמֵי חַיֶּיךָ:
    וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל
    ראה ריח בני … ויתן לך האלוקים )כז ,
    כז- כח(
    מכאן רמז שב' הבדלה,' קודם אמירת
    "וייתן לך ," מברכים על הריח .
    ) אור- התורה, דף קנא
    חודש כסלו הינו החודש התשיעי למניין
    החודשים במקרא , מניין אשר מונים
    מניסן, והשלישי למניין שאנו מונים
    מתשרי . השם כסלו , כמו שאר שמות
    החודשים איננו שם עברי ,אלא שם אכדי
    אשר עלה יחד עם עולי בבל בתקופת
    שיבת ציון )תחילת ימי בית שני ( מהגולה.
    במשך הזמן השתקעו שמות החודשים
    "וגויירו ."
    במקרא מוזכר החודש בספרים
    המאוחרים לאחר תקופת שיבת ציון ולכן
    זוכה הוא לשני השמות יחד : " ויהי בשנת
    ארבע לדריווש המלך היה דבר ה' אל
    זכריה בארבעה לחדש התשיעי,
    בכסלו ) " זכריה ז ' .(1
    פירוש השם כסלו:
    .1 באכדית נקרא החודש "כיסלימו " אשר
    פירושו עבה, שמן . ואכן בכתב היתדות
    האשורי הקדום נקרא החודש " חודש עבי
    מטר" כלומר חודש אשר מרובה )שמן(
    בגשמים.
    .2 "כסיל " זהו השם העברי של קבוצת
    כוכבים הנקראת אוריון . קבוצה זו זורחת
    בשמים בעיקר בחודש זה .
    .3 "כסיל " זהו שם הקשת של אוריון ) עיין
    לעיל ( דבר המסביר גם את מזלו של
    החודש – הקשת.
    .4 על פי החסידות, כסל = ביטחון על פי
    הפסוק " אם שמתי זהב כסלי ." בחודש זה
    גברה מידת הביטחון של היהודית בעת
    מלחמתם עם המכבים .
    מזלו של החודש – קשת:
    כקשת הנראית בענן ביום גשם. על פי
    אחד הפרושים בחודש זה מרובים הימים
    בהם מתערבבים הגשם והשמש ונראות
    קשתות רבות בשמים .
    פרוש אחר : בחודש זה על פי המסורת
    נראתה הקשת הראשונה בעולם לאחר
    המבול. על פי הכתוב בתורה, לאחר
    יציאת נח מהתיבה הבטיח לו האל כי לא
    יהיה עוד מבול על הארץ וכסימן נתן "את
    קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני
    ובין הארץ " )ראשית ט .(
    חג החנוכה
    במרכזו של החודש נמצא חג החנוכה , חג
    המסמל את ניצחונם של היהודים על
    היוונים ואת עצמאותה של ישראל לאחר
    שנות שיעבוד.
    " בבית שני כשמלכי יוון גזרו גזרות על
    ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם
    לעסוק בתורה ובמצוות … עד שריחם
    עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם
    והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים
    הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם
    והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות
    ישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן
    השני … וכשגברו ישראל על אויביהם
    ואבדום בעשרים וחמשה בחודש כסלו
    היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור
    במקדש אלא פח אחד, ולא היה בו
    להדליק אלא יום אחד בלבד , והדליקו
    ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד
    שכתשו הזיתים והוציאו שמן טהור."
    )רמב " ם הלכות חנוכה פרק ג .('
    תאריכון עברי:
    הוקם בית המקדש השני בירושלים –
    כ " ד כסלו 35) לפנה "ס .( גולי שיבת ציון
    הראשונה בתקופת עזרא ונחמיה, הצליחו
    למרות הקשיים ולמרות התנגדות
    התושבים המקומיים, להקים את בית
    המקדש השני ולחזק את חומותיה .
    ניצחון היהודים על היוונים וחנוכת בית
    המקדש בשנית – כ " ה כסלו 165)
    לפנה" ס( נקבע חג החנוכה לזכר ניצחון
    היהודים על היוונים . באותו היום נכנסו
    היהודים לבית המקדש, טיהרו אותו
    והדליקו נרות במנורת הזהב. מאז אנו
    חוגגים כל שנה את חג החנוכה .
    משפטי נירנברג – בי " ב כסלו תש" ן
    (1945) נפתח בגרמניה משפטם של
    הנאצים פושעי מלחמת העולם השניה .
    המשפטים זכו לכינוי משפטי נירנברג על
    שם העיר הגרמנית בה הם התנהלו .
    המשפטים התנהלו בפני בית דין בין-
    לאומי אשר נבחר למטרה זו .
    החלטת החלוקה – בי "ז כסלו תש " ח
    עצרת האו" ם מקבלת החלטה היסטורית
    על חלוקת ארץ ישראל ליהודים
    ולערבים.
    ירושלים בירת ישראל – כ" ב כסלו תש "י
    קובעת כנסת ישראל כי ירושלים היא
    בירתה של המדינה היהודית. החלטה זו
    התקבלה ברוב קולות למרות התנגדותו
    של האו" ם .
    יום פטירתו של ראש הממשלה הראשון
    דוד בן גוריון – ו' כסלו תשל "ד . דוד בן
    גוריון נקבר על פי בקשתו בקיבוץ שדה
    בוקר שבנגב ואליו עבר לאחר
    התפטרותו מתפקיד ראש ממשלת
    ישראל .
    בסוד שיח / אדמורי" ם
    לקט סגולות למוצאי שבת
    ההבדלה וסגולותיה
    נהגו לשפוך מיין של הבדלה לפני
    ההבדלה, ולכבות את הנר ביין ההבדלה.
    ועושים זאת לסימן ברכה . שכך מצינו :
    " כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו
    סימן ברכה " )עירובין ס" ה .(
    טורי זהב והמהרש" א גורסים , שמשום
    ביזוי אוכלין אין לשפוך יין במתכוון אך
    אם נשפך בשוגג אין לכעוס אלא לחשבם
    כמים . ואם יכעסו לא תשרה הברכה, כי
    במקום שיש רוגז הוא סימן עניות .
    נוסח ההבדלה התלוי בבית סגולה
    לפרנסה.
    אמירת " ויתן לך"
    בספרים "כלבו " ו" אבודרהם" נכתב
    שנהגו לומר פסוקים אלו , שהם כולם
    פסוקים של ברכה והצלחה . ואומרים
    אותם לסימן טוב לכל השבוע .
    הרה" ק מגוסטינין זצ "ל היה אומר: "איני
    יודע איך באפשרות איש ישראל שיהיה
    לו פרנסה בימות השבוע אם אינו אומר
    פסוקי " ויתן לך " במוצאי שבת.
    ) מרום הרי "ם בשם הרה" ק מגוסטינין (
    סגולה לפרנסה לומר בכל מוצאי שבת
    " ויתן לך ." וטוב שיאמרוה שנים יחד כמו
    שנהג הרה "ק רבי מנדלי מרימנוב זצ " ל.
    )סגולת ישראל (
    קיפול הטלית
    יש לקפל הטלית מיד במוצאי שבת שהוא
    סגולה לשלום בית .
    יש לקפל הטלית מיד במוצאי שבת והוא
    סגולה לאריכת ימיה של האישה.
    ) טעמי המנהגים תתקמ" ז(
    חמין במוצאי שבת מלוגמא
    נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת
    אחרי " ברכו" שכך נאמר באגדה: " בארה
    של מרים נמצא בימה של טבריה , וכל
    מוצאי שבת מחזירין אותה על כל בורות
    ומעינות, וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו
    מים וישתה . אפילו כל גופו מלא שחין
    מיד נרפא ." כמעשה באדם שהיה מוכה
    שחין, ואשתו ירדה לשאוב מים במוצאי
    שבת ונזדמנה לה בארה של מרים
    ומילאה כדה מאותם מים. חזרה לביתה,
    וכעס בעלה גרם לכדה שיפול וישבר ,
    ורק מעט טיפות נתזו עליו, וכל טיפה
    ריפאה רק היכן שפגעה . מכאן אמרו
    חכמים: "רגזן לא עלתה בידו אלא
    רגזנותו." אך מאותו עניין למדו רבותינו
    את סגולתם לרפואה של המים הנשאבים
    במוצאי שבת . ואפשר שזה המקור לשתות
    מים חדשים שהורתחו במוצאי שבת ולא
    מים שכבר היו מוכנים מערב שבת.
    ) בית יוסף רצ" ט(
    השותה חמין הוא סגולה לרפואה שכן
    בגמרא )שבת פכ " ב( מובא "חמין במוצאי
    שבת מלוגמא " ומפרש רש" י :" לרפואה .
    ומובא בשם הרה "ק רבי זושא מאניפולי
    זצ" ל שטוב לומר בעת אכילת חמין או
    שתיתם : "חמין במוצאי שבת מלוגמא"
    והוא סגולה כנגד עצבות ומרה שחורה,
    שנאמר ) תהילים קמ" ז :( "ומחבש
    לעצבותם :" "מחב " ש" – ר " ת חמין במוצאי
    שבת מלוגמא . "לעצבותם :" רפואה נגד
    עצבות ר "ל .
    ) דברי יצחק בשם הרבי ר' זושא(
    יש נוהגים לשתות ג' לגימות ובכל פעם
    אומרים : "חמין במוצאי שבת מלוגמא.
    דאס איז א סגולה נישט צו ווערן מרה
    שחורה , אזוי האט דער היליגער רבי ר'
    זושא גיזאגט ." )חמין במוצ" ש מלוגמא זו
    סגולה לא להיות במרה שחורה, כך אמר
    הרבי הקדוש רבי זושא .(
    אמירת פיטום הקטורת
    טוב לקרוא הקטורת במוצאי שבת כדי
    להעביר רוח הטומאה המתעורר במוצאי
    שבת .
    ) ראשית חכמה(
    נוהגים לקרוא פיטום הקטורת במוצאי
    שבת והוא סימן הצלחה והרווחה וסימן
    עושר .
    )סדר היום(
    טוב לומר פיטום הקטורת כשבאים
    הביתה במוצאי שבת שהוא מבטל
    החיצוניים.
    ) סדור קול יעקב לרבי יעקב קופל(
    לדעת האריז "ל אין לומר פסוקים במוצאי
    שבת ולכן הכוונה איננה לפרשת
    הקטורת, שאלו הם פסוקים , אלא לפיטום
    הקטורת, שמדובר במשניות .
    סעודת מלוה מלכה
    סעודת מלוה מלכה : סגולה להנצל
    מחיבוט הקבר.
    ) פרי עץ חיים שער השבת(
    נאמר בשם הרה" ק רבי יעקב מפוריסוב
    זצ" ל שבשעה שהיו חולאים בעולם היה
    מבטיח לאנשים שאם יזהרו לקיים סעודת
    מלוה מלכה ינצלו מהם .
    )ספר דרך צדיקים(
    בשם רבי אלימלך מליז'נסק זצ " ל נאמר
    שסגולה לנשים שלא תקשנה בלידתן,
    היא שתאכלנה בכל מוצאי שבת דבר מה
    לשם סעודת מלוה מלכה . ותאמרנה בפה
    מלא: " לשם סעודת מלוה מלכה" ועל ידי
    זה תלדנה בנקל אי" ה.
    מלוה מלכה יש בה סגולה לפרנסה
    ולגאולה. והרמז לזה בפסוק: " אם כסף
    תלוה את עמי את העני – " אם תצטרך
    לכסף אז תלוה תעשה סעודת מלוה
    מלכה. את העני – רמז לעני הרוכב על
    החמור – הלא זאת סעודת משיח בן דוד,
    שהוא סגולה גם לקרב את הגאולה .
    וסיים הפסוק " לא תהיה לו כנושה" על
    דרך שאמרו רז " ל: 'ג ' שבועות השביע
    הקב" ה את ישראל, ואחת מהן שלא
    ידחקו את הקץ .' זה " לא תהיה לו
    כנושה ."
    ) סגולות ישראל מערכת פ' אות כ "ו (
    סעודת מלוה מלכה : סגולה להנצל
    מכפירה.
    ) מנחת שבת סימן צ"ו (
    הרה" ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן זצ "ל
    היה נוהג לומר שמצות סעודת מלוה
    מלכה היא סגולה לאריכות ימים.
    סגולות אמירת פסוקי אליהו הנביא
    זכירת אליהו הנביא בפיוטים ובפסוקים
    במוצאי שבת הוא תיקון גדול לנפש,
    ותועלת גדולה להנצל מהגיהנום.
    )יסוד ושורש העבודה שער ח ('
    כל האומר במוצאי שבת ק" ל פעמים
    אליהו בכוונה, זוכה שניצוץ קדוש
    מנשמת אליהו מאיר על נשמתו להבין
    רזי התורה.
    ) זיקוקין דנורא(
    כל מי שמזכיר אליהו הנביא נ" ב פעמים
    כמנין אליהו – מצליח בתלמודו.
    סגולת סיפורי צדיקים
    הרה" ק מוהרא" י מסדיגורא זצ" ל אמר, כי
    כשמדברים במוצאי שבת מהבעל שם טוב
    הקדוש זה מסוגל לנפש. וכשמדברים
    מרבי משה לייב מסאסוב זצ" ל מסוגל
    לפרנסה וכשמדברים מהרב הקדוש רבי
    לוי יצחק זצ" ל מבארדיטשוב מסוגל
    להמתקת הדינים. ואפילו אם לא הזכירו
    את שמו, רק את שם עירו בארדיטשוב גם
    זה מסוגל להמתקת הדינים .
    הרה" ק מרוז' ין זצ" ל אמר לעומת זאת :
    "העולם אומרים כי כשמדברים במוצאי
    שבת מהבעל שם טוב זי" ע הוא סגולה
    לפרנסה, וכשמדברים מהרבי רק זושא
    ומאחיו הרבי ר ' אלימלך זי "ע – מאחד
    מהם הוא סגולה ליר " ש ומאחד מהם
    סגולה לבנים ," וסיים הרוז' ינער: "ואני
    אומר : לאו דווקא מהצדיקים הנ" ל. ולאו
    דווקא במוצ" ש . ולאו דווקא בדברים
    אלו. אלא מכל הצדיקים כל זמן
    שמדברים מהם , זו סגולה לכל דבר ) ." ס '
    בית ישראל אות ז('
    ) מתוך "היכל השבת"
    להרב אברהם מרדכי גוטרמן

מה דעתך?

עוד ביהדות