האוצר מתעקש: בלי העלאות מסים – הגירעון יעלה

בניגוד לעמדת נגידת בנק ישראל – בכירי המשרד יציגו לרה"מ תקציב לשנת 2015, הכולל יעד גירעון של 3.18%, תוספת של 2.5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון וללא העלאות מסים. עמדת האוצר רחוקה מדרישות מערכת הביטחון – סכום חד פעמי של 9 מיליארד שקל והגדלת תקציבה בכ-11 מיליארד שקל

משרד האוצר פרסם היום (א') הודעה רשמית שבה נטען כי בכירי המשרד יציגו היום בפני ראש הממשלה תקציב לשנת 2015 הכולל יעד גירעון של 3.18%, תוספת של 2.5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון וללא העלאות מסים. ממשרד האוצר נמסר כי הם "גורסים כי לאור האינדיקטורים על האטה מסוימת בפעילות המשק אין זה נכון להעלות מסים".

תקציב 2015 כולל, על פי חוק, גידול של 8 מיליארד שקל בהיקף ההוצאות של הממשלה. מנגד, במשרד האוצר השלימו את ההערכה בנוגע להיקף גביית המסים בשנה הבאה, שצפויה לגדול בכ-7 מיליארד שקל. מכאן נגזר יעד הגירעון שיציגו בכירי המשרד בפני ראש הממשלה. יעד זה גבוה בכ-0.7% (כ-7 מיליארד שקל) מיעד הגירעון הקודם שקבע המשרד לשנה הבאה – 2.5% תוצר.

הגדלת הגירעון בכ-7 מיליארד שקל תאפשר לאוצר להימנע מהעלאות מסים ומביטול של יוזמת מע"מ 0% שמקדם שר האוצר, יאיר לפיד. ראש הממשלה התבטא בימים האחרונים באופן שממנו ניתן היה להבין כי הוא מתנגד להעלאת הגירעון ותומך בביטול יוזמת מע"מ 0%, שתעלה לקופת המדינה 3 מיליארד שקל. כמו כן, נגידת בנק ישראל הביאה את עמדתה, כי יש להעלות מסים ולסגת מיוזמת מע"מ 0%, על מנת לשמור על גירעון של 2.5%.

אנדורן: "איזונים נכונים"

ממשרד האוצר נמסר, כי "המענה לדרישות מערכת הביטחון לתוספת תקציב צריך להתכנס תוך שמירה על מסגרת ההוצאה שנקבעה". מנכ"לית המשרד,יעל אנדורן, אמרה כי "אנו רואים חשיבות בשמירה על מסגרת ההוצאה. התקציב שיוצג לראש הממשלה משקף את האיזונים הנכונים בין יעד הגרעון, דרישות משרד הביטחון, וסדר יום אזרחי כלכלי".

הוצאות הממשלה יכולות לגדול כאמור בשנה הבאה ב-8 מיליארד שקל. מכאן נובע, כי משרד האוצר לא נסוג מעמדתו כי תקציב הביטחון בשנה הבאה צריך לגדול ב-2.5 מיליארד שקל, ולהשאיר מקום לתוספות של כ-5.5 מיליארד שקל למשרדים האזרחיים.

לפיד ופלוג. מתנגדת ליוזמת מע"מ 0% (צילום: מוטי קמחי)

לפיד ופלוג. מתנגדת ליוזמת מע"מ 0% (צילום: מוטי קמחי)

עמדה זו רחוקה מאוד מדרישות מערכת הביטחון. במשרד הביטחון טוענים כי יש להוסיף לתקציבם סכום חד פעמי ומיידי של 9 מיליארד שקל למימון הלחימה במבצע "צוק איתן". בנוסף, טוענים במשרד הביטחון כי יש להגדיל את בסיס תקציבם בכ-11 מיליארד שקל בשנה הבאה, ולא ב-2.5 מיליארד שקל.

כמו כן, במערכת הביטחון דורשים תוספת חד פעמית של 10 מיליארד שקל שפרוסה על פני 5 שנים, למימון הצטיידות בנושאי גייסות משוריינים חדישים, מערכות מיגון מסוג "מעיל רוח" ופיתוח טכנולוגיה לאיתור והשמדה של מנהרות.

גורם בטחוני: "ההצעה מנותקת לחלוטין מהמציאות"

גורם בטחוני בכיר הזהיר בתגובה לדברים כי התקציב יפגע ביכולות הביטחוניות הקיימות. "הצעת האוצר היא אחיזת עיניים ומנותקת לחלוטין מהמציאות", מסר בתגובה. "בפועל לא מדובר בתוספת אלא בתקציב כולל הנמוך יותר מתקציב מערכת הביטחון לשנת 2014, לא כולל ההוצאות על מבצע 'צוק איתן'. במשרד האוצר מהמרים על ביטחונם של אזרחי ישראל וחושבים שמדובר במשחק. זהו חוסר אחריות ממדרגה ראשונה".

"האוצר מוביל בפועל לשחיקה מתמשכת ומסוכנת ביכולות מערכת הביטחון ובמוכנות שלה, ולפגיעה קשה מאוד ביכולת של מערכת הביטחון וצה"ל להתמודד עם האתגרים הכבדים שעל גבולנו", הוסיף. "צר לנו שבגלל טעמים פוליטיים ואלקטוראליים שאינם מחוברים למציאות במזרח התיכון, תהיה פגיעה קשה בביטחונם אזרחי ישראל ופגיעה קשה בכלכלה הישראלית".

סלומינסקי: "הביטחון הוא לא בן יחיד"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הודיע היום כי הוא מתנגד לכוונת האוצר: "הביטחון חשוב מאוד, אולם הוא לא בן יחיד", אמר. "קיימים גם חינוך,בריאות והרווחה. בימים אלו של האטה במשק אסור להעלות מיסים ואסור לקצץ קיצוץ נוסף בתקציבי הממשלה, אלא חייבים להשקיע במחוללי צמיחה. לכן מערכת הביטחון חייבת להתפשר על גידול של לא יותר מ 5 עד 6 מילארד שקל בתקציב 2015".

ממתינים להכרעה על תקציב הביטחון

עד כה קיבלה מערכת הביטחון תוספות בהיקף של 3 מיליארד שקל והיא צפויה לקבל את יתרת העלות של מבצע "צוק איתן" כבר השנה, באמצעות תוספות מסעיף הרזרבה בתקציב המדינה. עם זאת, לדרישות האחרות של מערכת הביטחון, 11 מיליארד שקל לבסיס התקציב ו-10 מיליארד שקל בתוספות חד פעמיות להצטיידות ופיתוח, אין מקור תקציבי במסגרת ההוצאות הנוכחית.

כדי לממנן, יאלצו ראש הממשלה ושר האוצר לבחור בין פריצה של מסגרת ההוצאה והגדלה של הגירעון, לבין ביטול כל התוספות התקציביות שהובטחו למשרדים האזרחיים לשנה הבאה וביצוע קיצוץ נוסף בהיקף של כ-5 מיליארד שקל, בבסיס התקציבים של משרדי הממשלה האחרים.

היום תיערך ישיבה נוספת בניסיון להגיע להכרעה סופית בנוגע לתקציב הביטחון. בפגישה ישתתפו, לצד ראש הממשלה ושר האוצר, צוותים בכירים של משרדי הביטחון והאוצר שיציגו את עמדותיהם.

בשלב זה לא נראה כי חלה תמורה משמעותית בעמדות שהוצגו בשבועות האחרונים, אך זמן ההכרעה הולך ומתקרב. ללא החלטה בנוגע לגודלו של תקציב הביטחון, לא ניתן לקבוע את תקציב המדינה לשנה הבאה. הצעת התקציב היית האמורה להיות כבר בשלבים מתקדמים של אישור בכנסת. עם זאת, אירועי מבצע "צוק איתן" והדיונים הממושכים בנוגע לתקציב הביטחון הביאו לכך, שעד היום הצעת התקציב אפילו לא הוצגה בפני שרי הממשלה.

על פי החוק, התקציב צריך להיות מוגש לכנסת עד תחילת נובמבר. במידה שלא אושרה הצעת תקציב עד תחילת השנה האזרחית, תעבור הממשלה להתנהל בתקציב זמני שבו כל משרד רשאי להוציא אחד חלקי שנים עשר מהתקציב שהוקצה לו בשנה שלפני כן.

מקור: Ynet

פורסם בקטגוריה מעניין ברשת, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
667

מה דעתך?

עוד במעניין ברשת