פרשת קרח

בס"ד

– שבת מברכין חודש תמוז –

– פרשת קרח –

לרפואת פנחס בן פייגא מרים
ולרפואת מרים בת חיה שרה

"ויקח קרח"
החתם סופר מסביר את ענין השאלה של קרח ששאל בית מלא ספרים חייב במזוזה וכו'. והנה אפילו יתנהג כמלאך ויהיה כל תוכו כמלאך אפילו הכי אם לא ישמור פתחי פיו לא שווה, וזהו בית מלא ספרים אפילו שהאדם מלא בספרים אבל אם על הפתח אין מזוזה פירוש הפה לא שמור, אז לא שוה כלום.

"כלם קדושים ובתוכם ה'"
פירש האדמור מויז'ניץ ז"ל בעל ה"אמרי חיים" קרח טען, וממשיך לטעון את זה עד היום, שכולם קדושים. וכששואלים אותו מדוע לא רואים את זה, מדוע הם לא נראים כך, משיב קרח, "ובתוכם ה'". הם קדושים בלב. ועד היום הם עונים את אותה תשובה כששואלים אותם על התנהגותם, והם עונים: יש לי לב יהודי.

"וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם"
מכאן שאין מחזיקים במחלוקת (רש"י).
היינו שאין במחלוקת עניין "חזקה", לומר מאחר שניסיתי כמה פעמים להשלים עם יריבי ולא עלתה בידי, חזקה שלא אצליח עוד, אלא מוטל על האדם לנסות כמה וכמה פעמים להשקיט המחלוקת. שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום (רש"י שם).
(ר' יצחק מווארקא זי"ע)

"אל תפן אל מנחתם"
קטורת שהם מקריבים לפניך מחר, אל תפן אליהם (רש"י)
אמר על זה הסבא מקלם הערה נפלאה, רואים מכאן עד כמה גדול כח התפלה, משה רבינו היה צריך להתפלל תפלה מיוחדת שהקב"ה לא יקבל את הקטורת דהיינו את התפילות שלהם, אף שאם חלילה היו מתקבלות תפילותיהם היו כופרים במשה ובתורתו, והיתה מתבטלת כל התורה כולה, עם כל זה פחד משה רבנו מתפילתם והתפלל להקב"ה שלא יקבל את תפילתם.
אם כן כמה חשוב לפני הקב"ה וגדול כח התפילה שאנחנו מתפללים על ישועת ה' ועמו, ואי אפשר לנו לדעת כמה פועלת תפילתינו למנוע מאתנו צרות רבות.
(דרכי מוסר)

"אם כמות כל אדם ימותון אלה לא ה' שלחני"
איך הרהיב משה עוז לסכן את כל האמונה בנבואתו ובתורה מן השמים, והרי אפשר שיחזרו בתשובה וימותו כמות כל אדם, שכן "אין לך דבר העומד בפני התשובה"?
אלא מצינו ברמב"ם, שבעל תשובה הריהו כקטן שנולד ונחשב לאדם אחר לחלוטין. לפיכך דייק משה ואמר: "ימותון אלה" חוטאים אלה כמות שהם, בלי תשובה, אם ימותון כמות כל אדם "לא ה' שלחני", אבל אם יחזרו בתשובה הרי לא יהיו עוד "אלה" כי אם בריות חדשות.

"ותפתח הארץ את פיה"
הם חטאו בפיהם, בלשון הרע, במחלוקת והוצאת דיבה, ונענשו במידה כנגד מידה – ותפתח הארץ את פיה.
(שר שלום מבעלזא)
הר"ר ר' וולף מסטריקוב אמר: משה רבנו הלא היה נמוך (קטן בעיניו) מכל האדם אשר על-פני האדמה, והיינו שהיה מגיע ממש עד עפר, ובכל-זאת טענו כנגדו: "ומדוע תתנשאו", זאת אומרת שאפילו מין ענווה כזאת, להיות שפל עד עפר, נחשבת גם היא בעיניהם לגאות והתנשאות, אם-כן לא נשאר להם אלא לירד מתחת לפני האדמה.

"ויהיו המתים במגפה"
למה כתוב "ויהיו המתים במגפה", ולא "וימותו במגפה"? לרמוז על חסד השי"ת, שבמספר גזירת הניגפים, ארבעה ועשרים אלף, נכללו גם אותם האנשים, שהגיעו זמנם למות מיתה טבעית, מסיבת זקנותם.
(תנועת המוסר בשם ר' חיים מוולוז'ין)

שבת שלום ומבורך
מאיר חנניה

פורסם בקטגוריה במדבר, מעניין ברשת, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
693

מה דעתך?

עוד בבמדבר