רצה לעשות סרט על ברסלבים, בסוף עשה סרט על עצמו

נחמן מאומן: רצה לעשות סרט על ברסלבים, חזר בעקבותיהם בתשובה

יוצר הקולנוע אבנר בן יאיר בסך הכל רצה לעשות סרט על ברסלבים. הוא לא חשב שהמפגש עמם יוביל אותו לחזרה בתשובה, מעבר להתנחלות, נישואים, גירושים וחזרה בשאלה. את המסע הזה תוכלו לראות היום בסרט הדוקו שליווה אותו במשך עשר שנים, ושעליו הוא כותב היום ל-mako תרבות

אבנר בן יאיר | mako | פורסם 05/06/13 07:00

כשאבנר בן יאיר סיים את לימודי הקולנוע וחיפש נושא לסרט, הוא לא תאר לעצמו שמפגש עם חבר'ה ברסלבים ישנה את חייו. את מסעו, הכולל חזרה בתשובה, נישואין, מגורים בהתנחלות, גירושים וחזרה בשאלה, תוכלו לראות היום ב-21:00 בסרט "הקפיצה הגדולה" ב – yes דוקו. הסרט ליווה את בן יאיר במשך עשר שנים מטלטלות במיוחד, ועל המסע הזה הוא כותב היום ל-mako תרבות:

אבנר בן יאיר
אבנר בן יאיר, יוצר וגיבור "הקפיצה הגדולה"
צילום׃  מור בן יאיר

כשסיימתי את לימודי הקולנוע שלי בקמרה אובסקורה, התשוקה ליצור סרט משל עצמי בערה בי כמו אלף גחלים לוהטות. כמו רוב הבוגרים גם אני חייתי את הבועה התל אביבית. בלילה עבדתי כברמן וביום חיפשתי נושאים לעשות עליהם סרט.

באחד השיטוטים שלי בעיר ראיתי קבוצה של אנשים מגודלי זקן רוקדים בטירוף לקול מוזיקת טרנס שבקעה מוואן מכוסה סטיקרים של רבי נחמן. עמדתי שם כמה דקות והתבוננתי בתופעה המוזרה הזאת. אנשים מבוגרים, ככה ברחוב, מה הם רוצים? מה הם קופצים?רגע נוסף עבר ואז הבנתי –  הם הסרט שלי.

כמו לוחם גרילה מיומן אירגנתי חבר צלם, מצלמה ומיקרופון ויצאתי למסע ששינה את חיי ב180 מעלות. בתחילה לא היה קל להשיג שיתוף פעולה מצידם, היו הרבה חששות שנוציא אותם כפריקים. שלא נעביר את המסר הרצוי מבחינתם. הצעתי שרק נהיה איתם כמה ימים בלי לצלם, שיכירו שילמדו לבטוח.

לבסוף הם אפשרו לצלם. כצפוי, הכל היה בשביל להעביר את המסר – רבי נחמן, להיות שמח. האם מצאתי שם שמחה? אני לא בטוח. אבל כן מצאתי אנשים. אנשים שמחפשים דרך, אנשים מבולבלים לעתים, אנשים שרוצים לעשות טוב אבל לא תמיד יודעים איך.

אחרי שלושה שבועות של צילומים וחפירות אין סופיות על משנתו של רבי נחמן, נכנסנו לחדר עריכה. ניסנו לחבר את השוטים אבל שום דבר לא עבד. יצא סרט כאוטי ולא ממוקד, בדיוק כמו האווירה בצילומים.

אבנר בן יאיר
מוכרחים להיות שמח
צילום׃  מור בן יאיר

מאוכזב, החלטתי להניח לזה בינתיים. אך כנראה שהדברים שראיתי ושמעתי שם לא נפלו על אוזניים אטומות והחלו מחלחלים אל הכרתי. התחלתי לבקר את הברסלבים ללא קשר לסרט, אלא מתוך רצון לדעת עוד. התעורר בי פתאום צימאון להבין את היהדות שלהם.

עד לאותו זמן, כמי שמגיע מבית חילוני קיצוני, חשבתי שיהדות זה ש"ס – כלומר כסף, שחיתות וכל מה שרואים בטלוויזיה על דתיים. פתאום נפתח צוהר לא מוכר אל הרוחניות שיש ביהדות, זאת שבכלל לא ידעתי על קיומה.

חודש אחר כך עזבתי את תל אביב בהרגשת מיצוי ומיאוס ועברתי לגור במדבר, בחוות עיזים. במשך שנה הסתובבתי עם העיזים ולמדתי את משנתו של רבי נחמן. בשלב זה כבר לא נפגשתי עם הנחמנים, עכשיו כבר הייתי בדרך משלי והמשכנו לצלם את מה שקורה איתי מבלי להבין למה ומבלי לדעת לאן זה יוביל.

רעיון השמחה חדר לאט לאט להכרתי. כנראה זה מה שבאמת חיפשתי. בעוד אני מתקרב לתשובה בצעדים גדלים והולכים, עלתה השאלה האם אני לא הסיפור האמיתי של הסרט. בהתחלה זה הרתיע אותי, מעולם לא רציתי לעשות סרט על עצמי. אבל לאירועים ולמציאות היה קצב משלהם.

בנוסף, מצאתי את עצמי בחסידות חב"ד ולא ברסלב, כך שהפער בין רעיון הסרט המקורי למציאות התרחב.

המצלמה הסתובבה והופנתה אלי בהדרגה. היא לוותה אותי לחוות העיזים אליה עברתי, להיכרות עם מור החוזרת בתשובה ולחתונה החב"דית שלנו.

הקמנו בית בישראל, יצאנו אל הדרך שלנו. תמיד נמשכתי אל הרוחניות. שנים רבות חשבתי שהיא מנוגדת לחומריות, והתשובה חיזקה את התפיסה הזו. הפסקתי לעסוק בקולנוע וגם מור עזבה את המקצוע שלה – מלבישה בהפקות קולנוע וטלוויזיה.

נולדו לנו ארבעה ילדים, חווינו קשיים כלכליים גדלים והולכים אבל האמנו שהעלייה במדרגות הרוח חשובה ומפצה יותר מכל דבר אחר.

על מה שעברנו ולאן הגענו לא אספר יותר כאן. תוכלו לראות זאת בסרט, רק אומר שהבנתי בהדרגה שרוח וחומר אינם מנוגדים. לפעמים הם משלימים ובעצם, כמו שאני מבין כיום, הם אותו הדבר.

פורסם בקטגוריה מעניין ברשת, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
1,468

תגובה אחת על רצה לעשות סרט על ברסלבים, בסוף עשה סרט על עצמו

  1. מאת אסף‏:

    " לשמור את עצמו מאוד, ולידע: שבכל יום יש לי ענין של התבודדות. להתפלל ולבקש מהשם יתברך על כל דבר.
    העולם רחוקים מזה, ואנחנו צריכים להתחזק לקיים את זה, לשמור על זה מאוד.
    לקבוע זמן ומקום בשביל להתבודד, לא לפחד, להתבודד ולבקש מהשם יתברך על כל דבר שאנחנו צריכים, להתפלל להשם יתברך.
    העולם לא יודעים כלל מעניין תפילה, שזה העיקר של העולם, עיקר החיים, "תפילה לאל חיי", תפילה בשביל חיות. תפילה לחיות. כן, "תפילה לאל חיי", "תפילה לאל, חיי", להתפלל להשם יתברך על כל דבר, העולם לא יודעים מזה, אבל רבינו הקדוש גילה על זה, צריכים לקיים, אה, קשה לדבר עם השם יתברך? צריכים להיות עקשן גדול בעבודת השם, ולעשות אפילו מה שקשה, ולעשות עבודה, אוי…
    לדבר עם השם יתברך כמו לפני חבר: "מה אתה אומר? מה? אני צריך את זה, ואני צריך את זה".
    צריכים אנחנו להתקשר ולהאמין בהשם על כל דבר. קל מאוד לדבר בכל יום עם השם יתברך ולהתפלל על כל דבר. צריכים לעשות ולקיים, להאמין ולקיים העניין הזה, שאנחנו עם ישראל, יש לנו אמונה בהשם ובתורה, וצריכים להתחזק ולהתגעגע שנזכה גם כן, שנזכה גם כן לעבוד השם יתברך באמת. "

    " רק אנחנו מכל העולם, רק אנחנו עם ישראל יודעים מתורה, ומאמינים בתורה. אבל הגויים כל העולם, לא יודעים כלל שיש בורא עולם, שהוא ברא את העולם והוא מנהיג העולם, זה גויים. אבל ישראל, יש לנו תורה, ומלמדת אותנו על כל דבר.
    כל דיבור של התורה הוא כל חיותינו, אנחנו צריכים אותו, כל דיבור של התורה.
    אה, אמונה זה כל חיותינו,
    מאמינים בהשם, שזה גדולתנו,
    ובכל יום אנחנו מדברים עם השם יתברך ומבקשים ומתפללים שיהיה בעזרינו, שנזכה להתפלל לעבוד השם באמת, לעשות תשובה באמת. (לקט שיחות ר' ישראל דב אודסר זצוק"ל תלמידו היקר של רבנו הקדוש מברסלב)

מה דעתך?

עוד במעניין ברשת