כשנופל כוכב: סיכום ליל מותו של אריק איינשטיין

כשנופל כוכב: סיכום ליל מותו של אריק איינשטיין

אריק איינשטיין – סיק |

עודכן 12:32 27/11/2013

ההודעה הדרמטית בבית החולים וכל התגובות של חבריו הקרובים והמעריצים ההמומים שהגיעו לאיכילוב לתמוך במשפחתו

"אריק איינשטיין הגיע אלינו במצב של החייאה עוד מהבית, ונפטר כתוצאה ממפרצת של אבי העורקים" בישר בליל אמש פרופ' גבי ברבש, מנהל ביה"ח איכילוב, לחברים ולמעריצים של הזמר אריק איינשטיין שהמתינו כלא מאמינים ברחבת הכניסה לטיפול נמרץ.

למרות שעות ארוכות של המתנה בתקווה שיצא מזה, התבשרה לבסוף משפחתו והמדינה כולה שאריק איינשטיין נפטר. "ואין מי שישיר לנו יותר" מסיים ברבש בשקט וחומק לצללים של מסדרונות בית החולים, כשהוא משאיר אחריו חור עצום בליבה של אומה כואבת.
תוך דקות, הגיעו למקום חברים קרובים, בני משפחה ומעריצים שחשו צורך להזדהות ולחלוק כבוד אחרון, אולי לשיר שיר אחרון, לאחד מגדולי הכישרונות הישראלים שהארץ חוותה. אלי ישראלי: "רוב האנשים נמצאים פה כי אנחנו לא רוצים ללכת. מכיוון שעצם ההליכה אומרת שזהו, תם ונשלם".
שלמה וישינסיקי יצא גם הוא מהמשפחה אל העיתונאים וסיפר שדיבר עם איינשטיין רק שלשום. וישינסקי, חבר קרוב, אולי הכי קרוב, סיפק רמז לוויכוח הקשה על אופי הלוויה שתתקיים היום. משפחת איינשטיין מעוניינת בלוויה קטנה, צנועה, ווישנסקי בתגובה: "אני הייתי הסנגור שלכם, אמרתי הוא לא שייך רק למשפחה, הוא שייך לכולנו".
לא רק החברים הקרובים הגיעו לחלוק כבוד אחרון, גם השף חיים כהן פקד את איכילוב במבט כבוי וקול רועד. כהן שיתף: "יש תחושה של סוף עידן", אבל הרגש הכריע אותו כה מהר שהוא בקושי הצליח לומר מעבר לזה.
גם חברים וקולגות שלא הגיעו לבית החולים עצמו הביעו צער רב בכלי התקשורת וספדו אותו. דורי בן זאב, חבר של איינשטיין, סיפר ב"היום שהיה": "כל כך קיוויתי לנס ביום הזה. חשבתי שיהיה מפנה כזה גאוני בעלילה". תיקי דיין דיברה על "צער גדול מאוד, זה כמו לאבד את ג'ון לנון".
המעריצים זרמו בינתיים לאיכילוב כמוכי ירח, הדליקו נרות נשמה, שרו שירים ובעיקר כאבו ביחד. כשניסו להסביר את סוד הקסם של איינשטיין, כזמר, כמשורר, כשחקן ובדרן, נראה שהמילה על השפתיים של כולם הייתה אחת שזרה בד"כ לז'רגון הישראלי: "צניעות".
בשעות הקטנות של הלילה רחבת הכניסה לבית החולים איכילוב בת"א נשארה בודדה. אמבולנסים ריקים נותרו במקום, המוני הצלמים והכתבים התפזרו, המעריצים הכואבים הלכו לשיר שיר אחרון בכיכר רבין ולהדליק נר לזכרו של אדם צנוע שכולנו אהבנו.

 

כתב: עמית רפאל סטמפלר.
צילום: מיכאל שטיין ואלי שרם.
עריכה: אלי שרם.

פורסם בקטגוריה כל מיני, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
865

מה דעתך?

עוד בכל מיני