חכם, פוסק, מרן: סיפור חייו של הרב עובדיה יוסף

חכם, פוסק, מרן: סיפור חייו של הרב עובדיה יוסף

כבר בגיל תשע הראה הרב עובדיה יוסף ז"ל את גאונותו כשכתב את המאמר התורני הראשון שלו. הוא היה אחראי למהפכה הספרדית בעולם החרדי, הפך למנהיגה הרוחני של ש"ס, פרסם פסיקות פורצות דרך וגם ניפק אמירות שנויות במחלוקת. סיפורו של האיש שחדר לליבם של ההמונים

יעלי נגיד מזרחי | 8/10/2013 10:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר Share on facebook Share on twitter

"אוי לי שהגעתי ליום הזה, שאני צריך לבשר על נפילתו של אבא שלנו. כבה אור השמש, אבי אבי. יתומים היינו ואין אבא. אבא שלנו, מנהיג שלנו. אנחנו מודים לכל הצוות, לכל בית החולים שמסר את עצמו בשביל הרב. צר לנו שהם לא הצליחו, אבל אנחנו מעריכים ומוקירים את כל מה שהם עשו".

את המילים האלה סיפק אריה דרעי, יו"ר מפלגת ש"ס, רגע אחרי שהתבשר על  לכתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל,  מנהיגה הרוחני של המפלגה והאיש שלצדו עמד במשך שנים רבות. ממרר בבכי הוא הודיע לכלי התקשורת על מותו של הרב, שנחשב לגדול הרבנים הספרדים.

צילום: פלאש 90

הרב עובדיה יוסף ז"ל צילום: פלאש 90

בכירי האומה, שנתבשרו אתמול על מותו של הרב עובדיה, מיהרו לספוד לו. "הוא פשוט היה אדם גדול", אמר עליו הנשיא שמעון פרס, שחש לבית החולים הדסה עם היוודע דבר מותו של הרב. "גדולה אינה נמדדת, היא מורגשת כרוח הנושבת וחודרת לפינות עלומות ומפיצה אור גדול במקומות בלתי צפויים.

"גם כאשר לא חסך את שבטו היה אוהב בנו. היה תמיד סנגור לכל אדם וקטגור לכל עוולה. מורי ורבי, שכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם משמיע שלום. זכותך תגן עלינו ועל כל ישראל ותהא מליץ יושר לבני משפחתך ולבני ישראל כולם".

העדיף פסיקות מקלות

הרב עובדיה יוסף נולד בבגדד שבעיראק בי"א בתשרי תרפ"א, ה-23 בספטמבר 1920. הוא היה בנם הבכור של יעקב עובדיה ושל ג' ורג'יה. הוא נקרא בשם עובדיה על שמו של רבי עבדאללה סומך, ויוסף על שמו של רבי יוסף חיים (הבן איש חי).

כשמלאו לו ארבע שנים עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בשכונת "בית ישראל" שבירושלים. למרות שבעיראק שימש האב כצורף זהב וכסף, בארץ לא הצליח למצוא עבודה. במשך שלוש שנים היה האב מובטל ומצבה הכלכלי של המשפחה הפך קשה מאוד.

לאחר שלוש שנים הצליח האב לפתוח חנות מכולת קטנה שהפכה לאבן דרך בחייו של הרב. בשל היותו הבן הבכור הוא נאלץ לצאת לעבוד כבר בגיל צעיר מאוד, אולם נפשו חשקה ללמוד תורה. הוא נתבקש על ידי אביו לנהל את חנות המכולת, וכך הצליח ללמוד תורה בזמן שלא היו לקוחות בחנות.

אחיו של הרב עובדיה, נעים יוסף, סיפר כי ראש ישיבת "פורת יוסף" הגיע אל אביהם והבטיח לסייע לו בניהול החנות, זאת בתנאי שיאפשר לבנו ללמוד תורה. ראש הישיבה הדגיש כי מדובר בתלמיד חכם שיכול להפוך לעילוי גדול, אולם אב המשפחה לא השתכנע.

לאחר זמן מה פרצו גנבים אל החנות ועובדיה הנער לא הצליח לעצור בעדם. סחורה יקרה נגנבה. לאחר התקרית החליט האב כי עדיף שבנו לא ינהל את המכולת ואפשר לו ללכת ללמוד בישיבה. בני משפחתו ומקורביו של הרב מספרים את הסיפור כסיפור נס, ואף מכנים את הגנבים "מלאכים".

באותן שנים התבלטה גאונותו של הנער, שכבר בגיל 9 כתב את המאמר התורני הראשון שלו. שמונה שנים מאוחר יותר, כשהוא בן 17 בלבד, כתב את ספרו הראשון, שבו העיד על עצמו כי נועד לגדולות. במקביל העביר שיעור הלכה יומי מתוך ספרו של הבן איש חי, רבי יוסף חיים מבגדד, שהיה אחד מפוסקי ההלכות הגדולים של יהדות המזרח.

בשיעוריו נהג לחלוק על הבן איש חי בטענה כי פסיקותיו היו מחמירות מדי. דעה זו – שיש להשתדל ולהקל בהלכה איפה שאפשר – הובילה את הרב יוסף לכל אורך חייו כפוסק: "כוח דהיתרא עדיף".

בגיל 20 הוסמך עובדיה יוסף הצעיר לרבנות ופסיקותיו העידו על תעוזתו ואומץ ליבו ההלכתי. בגיל 30 פרסם פסק דין שהתיר ייבום במקום חליצה, זאת למרות פסיקתה ההפוכה של הרבנות הראשית לישראל.

צילום רפרודוקציה: יהונתן שאול

הרב עובדיה יוסף בצעירותו צילום רפרודוקציה: יהונתן שאול
למען העגונות

כשהיה בן 24 התחתן הרב עובדיה יוסף עם מרגלית לוי פתל, שהייתה אז בת 17. השניים הביאו לעולם 11 ילדים: בתו הבכורה, הרבנית עדינה בר שלום, הרב יעקב יוסף ז"ל (שנפטר לפני כמה חודשים ממחלה קשה), מלכה ששון, הרב אברהם יוסף, יפה כהן, הרב יצחק יוסף, (הראשון לציון), רבקה צ'קוטאי, שרה טולידאנו, הרב דוד יוסף, לאה בוטבול ובנו הצעיר הרב משה יוסף. הרבנית מרגלית יוסף נפטרה לפני כמעט 20 שנה והרב מעולם לא נישא בשנית.

בשנת תשי"ד (1953) הקים הרב את ישיבת "אור התורה" לאברכים ספרדים מצטיינים. הוא גם הגה את המושג "אברך ספרדי", שעד אז לא היה קיים. שנתיים אחר כך פרסם את שני הכרכים הראשונים של יצירתו החשובה "יביע אומר".

בשנת תשי"ח (1958) החל הרב לכהן כדיין בבית הדין האזורי בירושלים, תפקיד שבו אחז עד לשנת 1965. שלוש שנים אחרי שסיים את תפקידו הוא מונה בשנת תשכ"ט לרבה הראשי של תל אביב, לצד הרב שלמה גורן. בשנת תש"ל (1970) זכה הרב עובדיה יוסף בפרס ישראל לספרות תורנית על יצירתו "יביע אומר", שאותה כאמור כתב 17 שנים קודם לכן. שנתיים אחר כך נבחר לרב הראשי הספרדי, הראשון לציון.

בזמן כהונתו בתפקיד התרחשה מלחמת יום הכיפורים. מלבד הקורבנות הרבים שגבתה המלחמה, חיילים רבים נפלו בקרב אך מקום קבורתם לא נודע. על פי ההלכה נשותיהם לא נחשבו אלמנות, אלא עגונות, וזאת מכיוון שבעליהן לא הובאו לקבורה.

מעל אלף נשים נותרו עגונות ואובדות עצות ואף רב לא היה מוכן לקחת על עצמו את האחריות שבלהתיר מהן את העגינות. הרב עובדיה יוסף החליט לקח על עצמו את המשימה. הוא האזין לעדויות מחבריהם לקרב של הנופלים והוכיח כי החיילים נהרגו. בדרך זו הצליח להתיר את כל עגונות המלחמה.

בנוסף לפעילות זו פעל הרב בשנותיו כרב הראשי בעוד כמה זירות בעלות משמעות לאומית, וביניהן התרת נישואין עם קראים ופסיקה כי יהודי אתיופיה הינם יהודים לכל דבר, מה שאפשר להחיל את חוק השבות גם עליהם.

הרב פרסם ספרים רבים וביניהם "יחווה דעת", " חזון עובדיה", "קול סיני", " טהרת הבית", "מאור ישראל", "הליכות עולם" ו"ענף עץ אבות". סדרת הספרים "ילקוט יוסף" היא אוסף מפסיקותיו וחידושיו שערך בנו, הרב יצחק יוסף.

צילום רפרודוקציה: יהונתן שאול

הרב עובדיה יוסף ואישתו מרגלית עם ילדיהם צילום רפרודוקציה: יהונתן שאול
להחזיר עטרה ליושנה

בשנת 1984 הכריזה מפלגת ש"ס כי תתמודד לבחירות לכנסת ה-11. בשנה זו הרב עובדיה יוסף היה כבר ידוע כרב בעל מספר גדול מאוד של תומכים. הוא נקרא "מרן", " גדול הדור" ולמעשה הוא כבר "הומלך".

לקראת הבחירות הוקמה "מועצת חכמי התורה" שבראשה עמד יוסף, בתמיכתו של מנהיג הזרם הליטאי-אשכנזי הרב שך ז"ל. תמיכה זו הופסקה מאוחר יותר בשנות ה-90, לאחר שהרב יוסף תמך בשיתוף פעולה בין ש"ס למפלגת העבודה. היחסים בין שני הרבנים הפכו לקרע של ממש לאחר שבשנת 1992 הורה הרב לחברי סיעת ש"ס להצטרף לקואליציה בממשלתו של יצחק רבין.

זה לא המקרה היחיד שבו הרב ביצע מעשה שנוי במחלוקת עבור רבים – מאז ומעולם היה הרב עובדיה יוסף דמות שנויה במחלוקת בעיקר בשל התבטאויות חריפות בנושאי חילונים ודתיים, צניעות נשים, מלחמות, שואה, מסירת שטחים ואי הסכמה עם רבנים מקבילים לו.

הרב היה נחרץ בדעותיו והוא לא חס על מי שחלק עליו. חלק מהמבקרים ספגו ממנו ביקורת קשה ואף מילות גנאי-ביניהם הרבי מלובביץ' והרב מרדכי אליהו, זכרם לברכה.

צילום: פלאש 90

הלווית הרב עובדיה יוסף בירושלים צילום: פלאש 90

שמו עלה לכותרות אינספור פעמים, בעיקר לאחר הקמת ש"ס. דרשתו הקבועה מדי מוצאי שבת הפכה לעוגן עבור הכתבים לענייני חרדים, שהאזינו בקשב רב לדברים, שלרוב היו מלווים באמירה אקטואלית. בשיעור זה אמר לא פעם דברים מעוררי מחלוקת כגון "הנספים בשואה הם גלגולי נשמות שחטאו" וכי "חיילים נהרגים במלחמות כיוון שאינם שומרים מצוות".

במערכת הבחירות האחרונה לכנסת התמודד הרב אמנון יצחק ברשימה משל עצמו, דבר שגרם לביקורת קשה מצד הרב יוסף, שאמר כי הוא עבר על איסור תורה וכי לא ימחל למי שהצביע עבורו. לאור הניסיונות לגייס את בחורי הישיבות בתקופה האחרונה, השתלח הרב לא פעם במקבלי ההחלטות וקבע כי הם "רשעים וכופרים, אנשי דמים ומרמה שלא יחצו ימיהם". בהמשך כינה הרב את מפלגת הבית היהודי החברה באותה קואליציה "בית של גויים".

במערכת הבחירות האחרונה לרבנות הראשית הריץ הרב את בנו כמועמד הספרדי. במקביל הריץ הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר מועמד מטעמו, והדבר גרם לקרע בין השניים. הרב יוסף אף גירש את הרב עמאר ממיטת חוליו כשבא לבקרו בבית החולים.

במהלך המירוץ לרבנות ניסו הזרמים החרדיים לשמר את כהונתם של רבנים חרדיים כרבנים הראשיים ואילו הציונות הדתית ביקשה להריץ מועמדים מטעמה, ביניהם הרב דוד סתיו. הרב עובדיה יוסף בחן את פסקיו של הרב סתיו, קבע שהם מתירניים מדי ויצא במתקפה קשה נגדו ונגד פסיקותיו.
הרב עובדיה יוסף ז"ל הלך לעולמו אתמול בשעות הצהריים, והוא בן 93.

מעריב

פורסם בקטגוריה הרב עובדיה יוסף זצ"ל, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
1,138

מה דעתך?

עוד בהרב עובדיה יוסף זצ"ל